הכרחית ליצירת תאים חדשים - חידוש תאי רירית מערכת העיכול וליצירת תאי דם חדשים (חוסר בחומצה פולית גורם לאנמיה) חשובה במיוחד בתקופות של התרבות תאים, כמו בזמן ההריון. חיוני למניעת שינויים ב DNA שעלולים לגרום בין היתר למחלת הסרטן. מתיל פולאט תורם קבוצת מתיל ל DNA שלנו ויכול למנוע הפעלת גנים לא רצויים עם הזקנה, גנים שאמורים להיות מורדמים ברקמות מסויימות, הופכים לפעילים, בגלל חסר בקבוצת מתיל במקום המתאים ב DNA אחד המדדים הביולוגים להזדקנות הגוף הינו כמות ומיקום המתילציה ב DNA מתילציה = הוספת קבוצת מתיל ל DNA המלצה שלנו להשתמש במתיל פולאט שהיא הצורה הפעילה בגוף האדם של חומצה פולית. אחוז מאוד גדול באוכלוסייה (20-40% מהאוכלוסייה) יש פגם גנטי בגן (HMTFR ) שמייצר את האנזים שהופך את החומצה הפולית שיש במזון, לצורה הפעילה מתיל פולאט הפגם גורם לכך שייצור המתיל פולאט הינו נמוך גם אם האדם צורך מספיק חומצה פולית במזון. רמת החומצה הפולית בדם לא משקפת את רמת המתיל פולאט בדם וברקמות ואינה אידיקציה לבעיה בהמרת החומצה הפולית למתיל פולאט. כך שאנשים רבים, מבלי ידיעתם חיים עם רמת חומצה פולית פעילה תת אופטימלית ויתכן שמזדקנים מהר מהפוטנציאל הגנטי שלהם. מתיל פולאט הינו ויטמין מסיס מים ועודפים (אם יהיו בכלל) מופרשים בשתן. הסיכון לרעילות עקב עודף הינו אפסי.


  • משלוח: 

קרא עוד


חומצה פולית  b9

 

חומצה פולית הינה חלק מקבוצת ויטמיני B. תפקידה העיקרי של החומצה הפולית קשור ביצירת החומר התורשתי (DNA ו- RNA) ולכן היא מהווה מרכיב עיקרי וחיוני בהתפתחות העובר ובחלוקת התאים בגוף.

 

תפקידים נוספים:

·  מסייעת בהמרת חומצת האמינו הומוציסטאין (המהווה גורם סיכון למחלות שונות ביניהן מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העצבים, סוכרת ועוד) למתיונין.

·  חיונית לייצור אנזימים המתקנים נזקים חמצוניים ב-DNA כתוצאה מרדיקלים חופשיים ולכן נחוצה למניעת סוגים שונים של סרטן.

·  משתתפת בתהליכי ייצור חלבונים ולכן חשובה לשמירה על בריאות העור, השיער והציפורניים.

·  משתתפת בתהליכי הייצור וההבשלה של תאי דם אדומים ולכן רמה נאותה שלה מונעת אנמיה.

·  משתתפת בתהליכי הייצור והבניה של תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון).

·  שותפה לתהליכי הייצור של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים ) במוח אשר אחראים על האיזון הנפשי והרגשי, וויסות כמות ואיכות השינה ותפקודים קוגנטיביים של המוח.

·  שותפה מרכזית לייצור ובניית חומצות אמיניות שונות כגון חומצה גלוטמית, מתיונין,

·  מסייעת בתהליכי ניקוי הגוף מרעלים כגון אלכוהול וסמים מסוגים שונים.

·  מסייעת להחלמה ממחלות כבד ומעיים.

·  חיונית לפעילות תקינה של מערכת העיכול וחילוף החומרים של חלבונים, שומנים ופחמימות.

·  מסייעת להאטת סימני הזדקנות.

·  מסייעת לפעילות תקינה של תאי האנדותל (שכבה של תאים שטוחים הנמצאים בדפנות כלי הדם, הלב והלימפה) ולפיכך שוֹמרת על גמישות כלי הדם.

 

 

מקורות תזונתיים לחומצה פולית:

מקורות מן הצומח: ירקות עלים ירוקים, (בעיקר כהים כגון תרד, חסה, מנגולד ואורוגולה), ירקות ממשפחת המצליבים (כגון כרוב, ברוקולי וכרובית), שעועית מסוגים שונים, פירות הדר, תפוחי אדמה, אספרגוס, דגנים מלאים, אגוזים ,אפונה, בטטה וסלק.

מקורות מן החי: בשר,איברים פנימיים, חלמון ביצה ודגים.

 

 

תכונות נוספות של חומצה פולית:

·  מסיסה במים ולכן מופרשת מן הגוף דרך הכליות ובשתן.

·  קיימת בכמה צורות אשר חלקן עמידות לחום וחלקן רגישות לחום. לרוב היא נהרסת בבישול ולכן מומלץ לצרוך אותה במזון טרי ולא מבושל.

·  קיימת בכמה צורות אשר רובן עמידות לחומצה אך חלקן נהרסות בחומצה.

·  רגישה לאור.

·  חלק ניכר מחומצה פולית נהרס כאשר היא מצויה בטמפרטורת החדר ובתנאי יובש (למשל בירקות הנמצאים מחוץ למקרר).

 

גורמים לחוסר בחומצה פולית:

·  תזונה דלה בחומצה פולית – תזונה דלה בחומצה פולית אשר שכיחה באוכלוסיות העולם המערבי אשר תזונתן מורכבת מצריכה מרובה של ממזונות תעשייתיים ומעובדים ומצריכה מועטה של ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור עשיר לויטמין.

·  חוסר תזונתי – חוסר תזונתי כמו במצבי רעב ממושכים או אנורקסיה עלול ליצור חוסר בחומצה פולית.

·  פגם תורשתי – פגם תורשתי באנזים מסוג MTHFR אשר אחראי לפירוק וחילוף חומרים של חומצה פולית. פגם זה מהווה מוטציה גנטית שכיחה וכאחד מכל שישה אנשים עלולים ללקות בו.

·  ספיגה לקויה – ספיגה לקויה הנגרמת עקב הפרעות שונות במערכת העיכול כגון מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס), צליאק וסיסטיק פיברוזיס אשר פוגעות בתפקוד התקין של דפנות המעיים ומפחיתות את יעילות הספיגה של ויטמינים רבים וביניהם החומצה הפולית.

·  תרופות – שימוש ממושך בתרופות כגון אספירין, גלולות למניעת הריון, נוגדות פרכוסים, תרופות המכילות גופרית ועוד עלול לפגוע בספיגה של חומצה פולית.

·  כריתת מעיים – במצבי בריאות שונים יש צורך בכריתת חלקים מסוימים במעיים. משום שחלק עיקרי מספיגת חומצה פולית מתבצע במעיים ניתוח שכזה עלול לפגום בספיגה שלה.

·  גדילה מהירה של תאים – חוסר בחומצה פולית עלול להיווצר במצבים בהם קיימת גדילה מהירה של תאים כמו בהריון או בגידולים סרטניים היות והיא מהווה רכיב חיוני בייצור חומצות גרעין בתא.

·  מתח נפשׁי – מתח ולחץ גורמים לחוסר בויטמיני B וביניהם ויטמין B12 .

·  הריוֹן והנקַה - בתקופת ההריון וההנקה תזונת האם מהווה את הגורם הבלעדי לתזונת התינוק. דרישת גוף האם לויטמינים ובעיקר לחומצה פולית מוגברת ולכן, חשוב לספק אותה בכמויות גבוהות דרך מזון ובנטילת תוספי תזונה. אספקה לקויה של חומצה פולית בהריון ובהנקה עלולה לגרום לחסר בו באם ובתינוק.

·  צריכת אלכוהול – צריכת אלכוהול מוגברת גורמת לספיגה לקויה של חומצה פולית. 

 


עודף של חומצה פולית-רעילות:

חומצה פולית אינה רעילה ונחשבת לתוסף בטוח לשימוש גם במינונים גבוהים היות ועודפיה מופרשים דרך מערכת השתן ואינם מצטברים ברקמות הגוף. יחד עם זאת, לא מומלץ לצרוך יותר מ 800-1000 מק"ג ביום אלא אם קיים מחסור בויטמין B12 או שהטיפול כולל בנוסף נטילה של ויטמין B12. בנוסף, נראה כי כמויות מוגברות של חומצה פולית עלולות לגרום להאצה של נוירופתיה, רגישות במערכת העיכול, תופעות אלרגיות שונות, הפרעות שינה ועוד. 

 

מינון יומי מומלץ של חומצה פולית על פי ה- (RDA (Recommended Daily allowance:

·  מלידַה עד גיל 6 חודשים - 65 מק"ג

·  מגיל 6 חודשים עד גיל שנה - 80 מק"ג

·  מגיל שנה עד 3 שנים - 150 מק"ג

·  מגיל 4 עד 8 שנים - 200 מק"ג

·  גברים בגילאי 9-13 - 300 מק"ג

·  גברים בגילאי 14 ומעלה - 400 מק"ג

·  נשים בגילאי 9-13 - 300 מק"ג

·  נשים בגילאי 14 ומעלה - 400 מק"ג

·  נשים בהריוֹן - 600 מק"ג

·  נשים מיניקות - 600 מק"ג

 

 

השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות:

·  וִיטמין Bִ12 – חומצה פולית וויטמין B12 עובדים ביחד בתהליכים גופניים רבים. לכן, חוסר באחד מהם יפגע בתפקודו של האחר ויבוא לידי ביטוי בהפרעות שונות כגון אנמיה או רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם1.

·  וִיטמיני Bִ2, Bִ6 ו-Bִ12 – ויטמיני B עובדים יחד עם חומצה פולית בשמירה על רמות הומוציסטאין תקינות. בנוסף, ויטמיני B עובדים כקבוצה בפעילויות גופניות שונות ולכן מחסור באחד או בכמה מהם עלול ליצור הפרעות בחילוף החומרים או בפעילות האחד של השני2.

·  וִיטמין C – ויטמין C מפחית את ההפרשה של חומצה פולית ומשמש תפקיד חשוב בהמרת חומצה פולית לצורתה הפעילה1.

·  קפה - נטילת תוסף של חומצה פולית עשויה למתן את רמות ההומוציסטאין הגבוהות הקשורות לצריכה מוגברת של קפה (ובעיקר קפה פילטר)3.

·  פיבראטים (Fibretes) - תרופות ממשפחת הפיבראטים כגון Lipanor) Ciprofibrate) ו-(Bezafibrate (Bezafibrate, Norlip המשמשות להורדת רמות גבוהות של שומנים בדם, נמצאו כמעלות רמות הומוציסטאין. שילוב עם חומצה פולית יחד עם B2, B6, ו-B12 עשוי למתן השפעה שלילית זו ובכך למנוע את הסיכון להיווצרות מחלות לב וכלי דם מבלי לפגוע ביעילות הטיפולית של התרופות.

·  תרופות נוגדות דִיכאון – שילוב של חומצה פולית ותרופות נוגדות דיכאון ממשפחת (SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor כגון (Fluoxetine (Flutine,Prozac,Prizma), Paroxetine (Seroxate,Paxxet ו-(Citalopram (Cipramil,Recital עשוי לשפר את היעילות של התרופות עקב תפקידו של הויטמין בייצור מוליכים עצביים כגון סרוטונין.

·  ליתיום (Lithium) – רמות גבוהות של חומצה פולית משפרות את ההשפעה הטיפולית של התרופה (Lithium (Licarbium, המשמשת לטיפול במאניה-דיפרסיה והפרעה דו-קוטבית. לכן, בעת הטיפול בליתיום מומלץ ליטול תוסף של חומצה פולית9.

·  תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית (Sulfonamide) – מתן חומצה פולית מפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס אצל אנשים הסובלים מקוליטיס (מחלה דלקתית של המעי הגס) אשר נוטלים תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית כגון:  Trimethoprim/ Sulphamethoxazole (Resprim,Diseptyl).

·  גלולות למניעת הריוֹן – נטילה ממושכת של גלולות למניעת הריון כגון אסטרוגן (Gynara, Minulet, Meliane, Harmonet, Emily) גורמת לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. תוסף של חומצה פולית ביחד עם שאר ויטמיני B עשוי למנוע תופעת לוואי זו. בנוסף, נשים בהריון אשר נטלו גלולות לאורך זמן עלולות לפתח חוסר בחומצה פולית אשר יכול לגרום להתפתחות עצבית לקויה של התינוק. לכן, תוסף תזונה בעיקר בשליש הראשון של ההריון עשוי למנוע תופעה זו.

 

השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות:

·  אנטיביוטיקה -

·        תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית (Sulfonamide) – נטילה ממושכת או מינונים גבוהים של תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית כגון: (Trimethoprim/ Sulphamethoxazole(Resprim, Diseptyl

·        טטרצקלינים (Tetracycline) – נטילה של חומצה פולית ביחד עם תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים עלולה לפגוע בספיגה ובפעילות של התרופות. כמו כן, נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים כגון: (Doxycycline (DoxylinDoxi), Tetracycline (Tetracycline ו-(Minocycline (Minocin עלולה לפגוע בפלורת החיידקים הטובים במעי ולפגום בייצור ובספיגה של חומצה פולית כמו גם בויטמין B12. בעת טיפול בתרופות מסוג זה מומלץ ליטול חומצה פולית אך יש להפריד את נטילתם בשעתיים

·  תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) – שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות המכילות חומצה סליצילית כגון אספירין או תרופות נוספות מאותה משפחה כגון איבופרופן (Norofen, Advil) פוגעות בחילוף החומרים של חומצה פולית ומפחיתות את רמתה בדם. 

·  תרופות סותרות חומצה – תרופות סותרות חומצה ובעיקר אלו המכילות מינרלים

·  אנזימי לבלב – נטילה ממושכת של אנזימי לבלב

·  גלולות למניעת הריוֹן– נטילה ממושכת של גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן כגון:
(Gestodene- Estrogen (Harmonet, Gynera, Minulet, Meliane, Emily עלולות לפגוע בחילוף החומרים של חומצה פולית ולהפחית רמות של ויטמין B12 בדם

·  מטמורפין – תרופות ממשפחת הביגונואידים כגון: (Metformin (Glucomin,Glucophage המשמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2 עלולות לגרום לירידה ברמות B12 ולפגוע בהמרה של חומצה פולית לצורתה הפעילה.

·  תרופות נוגדות פרכוסים (אנטי אפילפטיות) – נטילה ממושכת של תרופות נוגדות פרכוסים

·  תרופות לטיפול בפרקִינסון – נטילה ממושכת של התרופות

·  תרופות לטיפול באיידְס – תרופות מסוימות כגון: (Zidovudine (Combivir, Retrovir, Trizivir המשמשות לטיפול באיידס פוגעות במח העצם וגורמות להתפתחות אנמיה על רקע מחסור בחומצה פולית ו-B12 בדם

·  גז צחוק (Nitrous Oxide) – חשיפה לגז צחוק עלולה להפחית רמות של ויטמין B12 ובכך לפגוע בחילוף החומרים של חומצה פולית

 

 

התוויות נגד לשימוש בחומצה פולית:

אַנמיה – נטילת חומצה פולית עלולה למסך חוסר בויטמין B12 ולגרום לאנמיה חריפה על רקע חוסר בויטמין B12. לכן, לפני נטילת התוסף יש לבדוק את רמות ויטמין B12.

 


המלצה שלנו להשתמש במתיל פולאט שהיא הצורה הפעילה בגוף האדם של חומצה פולית.

 

אחוז מאוד גדול באוכלוסייה (20-40% מהאוכלוסייה) יש פגם גנטי בגן (HMTFR )  שמייצר את האנזים שהופך את החומצה הפולית שיש במזון, לצורה הפעילה מתיל פולאט

הפגם גורם לכך שייצור המתיל פולאט הינו נמוך גם אם האדם צורך מספיק חומצה פולית במזון.

רמת החומצה הפולית בדם לא משקפת את רמת המתיל פולאט בדם וברקמות ואינה אידיקציה לבעיה בהמרת החומצה הפולית למתיל פולאט.

כך שאנשים רבים, מבלי ידיעתם חיים עם רמת חומצה פולית פעילה תת אופטימלית ויתכן שמזדקנים מהר מהפוטנציאל הגנטי שלהם.

מתיל פולאט הינו ויטמין מסיס מים ועודפים (אם יהיו בכלל) מופרשים בשתן.
הסיכון לרעילות עקב עודף הינו אפסי,